וַיִּשְׁאַ֤ל דָּוִד֙ בַּיהֹוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲלֶ֑ה הָסֵב֙ אֶל־אַ֣חֲרֵיהֶ֔ם וּבָ֥אתָ לָהֶ֖ם מִמּ֥וּל בְּכָאִֽים׃

וּשְׁאֵיל דָוִד בְּמֵימְרָא דַייָ וַאֲמַר לָא תֵיסַק אִסְתַּחֵר לַאֲחוֹרֵיהוֹן וּתְהַךְ לְהוֹן מִקָבֵיל אִילָנַיָא:

לא תעלה וגו׳. לא תעלה עליהם מול פניהם, אך הסב עצמך ללכת אל אחוריהם, ותבוא עליהם ממול אילני הבכאים אשר גדלו שם:

הסב. מלשון סבוב:

בכאים. אילנות שגדלים בהם תותים וכן (תהלים פד ז): בעמק הבכא:

השאלות: מדוע צוהו זאת הפעם שיסוב אל אחריהם ולמה נתן לו אות על ידי קול הצעדה בראשי הבכאים:

ויאמר לא תעלה ובד"ה (שם, יד) כתיב לא תעלה אחריהם הסב מעליהם, צוהו שעתה לא יעלה עליהם כמו בראשונה בענין שיפול עליהם מאחריהם, רק יסוב אל הצד בענין שיפול בצד המחנה המגביל ממול בכאים, שהאילנות יהי בצדם האחד ומחנה דוד מצד השני המגביל לו: