וַיְהִ֕י כִּֽי־יָשַׁ֥ב הַמֶּ֖לֶךְ בְּבֵית֑וֹ וַיהֹוָ֛ה הֵנִיחַֽ־ל֥וֹ מִסָּבִ֖יב מִכׇּל־אֹיְבָֽיו׃

וה' הניח לו. אמר, הרי נתקיים (דברים יב י): והניח לכם מכל אויביכם וגו', מה כתיב אחריו, והיה המקום אשר יבחר וגו', מעתה עלינו לבנות בית הבחירה:

וַהֲוָה כַּד יָתֵיב מַלְכָּא בְּבֵיתֵיהּ וַיָי אַנִיחַ לֵיהּ מִסְחוֹר סְחוֹר מִכָּל בַּעֲלֵי דְבָבוֹהִי:

בביתו. הראוי לו לפי מעלתו:

הניח. מלשון מנוחה:

ויהי כבר בארו חכמינו זכרונם לברכה שאל בנין המקדש היה צריך שני תנאים, א. שיהיה להם מלך, ב. שיהיה להם מנוחה מאויביהם, כמ"ש והיה בהניח ה' לך מכל אויביך והיה המקום אשר יבחר ה' וכו' והנה דוד חשב שכבר נתקיימו שני התנאים, אם מצד מלכותו שעל זה אמר ויהי כי ישב המלך בביתו שהבית שבנה לו חירם היה אצלו סימן כי הכינו ה' למלך על ישראל כנ"ל (ה' יב), אם מצד שאז היה להם מנוחה, שעל זה אמר וה' הניח לו מסביב, ולכן,