וַיִּמְלֹ֥ךְ דָּוִ֖ד עַל־כׇּל־יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י דָוִ֗ד עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפָּ֥ט וּצְדָקָ֖ה לְכׇל־עַמּֽוֹ׃

וּמְלַךְ דָוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַהֲוָה דָוִד עָבֵיד דִין דִקְשׁוֹט וְזָכוּ לְכָל עַמֵיהּ:

משפט. בין איש לאחיו:

וצדקה. משלו, להצריכים לקבל:

ויהי דוד המבוקש מן המלך היו שני דברים כמ"ש (ש"א ט' כ') ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם מלחמותינו, ואחר שפנה מן המלחמות עסק במשפט וגם עשה צדקה וחסד לעניים:

ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו. הנה צדקה יאמר על יותר ממה שיאמר משפט כי למשפט יהיה מה שיחוייב לפי הדין והצדקה תהיה מה שיחוייב לפי המדות השלימות מההגע' לכל איש הראוי למו אם לחסד אם למשפט: