וַיַּ֣ךְ דָּוִ֔ד אֶת־הֲדַדְעֶ֥זֶר בֶּן־רְחֹ֖ב מֶ֣לֶךְ צוֹבָ֑ה בְּלֶכְתּ֕וֹ לְהָשִׁ֥יב יָד֖וֹ (בנהר) [בִּֽנְהַר־פְּרָֽת]׃

האמה. הוא המרדע של עץ:

וּמְחָא דָוִד יַת הַדַדְעֶזֶר בַּר רְחוֹב מַלְכָּא דְצוֹבָא כַּד אֲזַל לְאַשְׁנָאָה תְּחוּמֵיהּ בִּנְהַר פְּרָת:

בלכתו להשיב ידו. כשהלך להשיב מקומו לאחור, להרחיב גבול ארצו:

להשיב. מלשון השבה:

ידו. מקומו:

להשיב ידו, ובד"ה להציב ידו, שהדדעזר היה מושל בנהר פרת קרוב לגבול ישראל והיה לו שם יד, רצה לומר בנין בנוי ועליו תמונת יד לאות שכבשה בידו כמ"ש (שמואל א ט״ו:י״ב) והנה מציב לו יד, ודוד הסיר הבנין הזה, והלך להשיב להציבו, רצה לומר לכבוש המדינה: