וַתֹּ֨אמֶר ל֜וֹ הָֽבָה־לִּ֣י בְרָכָ֗ה כִּ֣י אֶ֤רֶץ הַנֶּ֙גֶב֙ נְתַתָּ֔נִי וְנָתַתָּ֥ה לִ֖י גֻּלֹּ֣ת מָ֑יִם וַיִּתֶּן־לָ֣הּ כָּלֵ֗ב אֵ֚ת גֻּלֹּ֣ת עִלִּ֔ית וְאֵ֖ת גֻּלֹּ֥ת תַּחְתִּֽית׃ {פ}

וַאֲמָרַת לֵיהּ הַב לִי אַחֲסַנְתָּא אֲרֵי לַאֲרַע דָרוֹמָא יְהַבְתָּנִי וְתִתֶּן לִי אֲתַר בֵּית שַׁקְיָא דְמַיָא וִיהַב לָהּ כָּלֵב יַת בֵּית שַׁקְיָא עִלָאָה וְיַת בֵּית שַׁקְיָא תַּחְתָּאָה:

ארץ הנגב. חלקת שדה יבשה מבלי מעיני המים:

ונתתה לי. לזאת אשאל, אשר תתן לי שדה אשר בה מעין הנובע מים:

גלת עלית. שדה ובה מעין ממעל ומעין מתחת:

הבה. תנה, כמו (בראשית מז טו) הבה לנו לחם:

ברכה. מתנה ומנחה, וכן (שם לג יא) קח נא את ברכתי:

הנגב. ענין יובש, כמו (ישעיהו כא א) כסופות בנגב:

נתתני. נתת לי:

גלת. מעין, כמו (שיר השירים ד יב) גן נעול:

עלית. מלשון עליון: