וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָה֩ לְשִׁמְע֨וֹן אָחִ֜יו עֲלֵ֧ה אִתִּ֣י בְגֹרָלִ֗י וְנִֽלָּחֲמָה֙ בַּֽכְּנַעֲנִ֔י וְהָלַכְתִּ֧י גַם־אֲנִ֛י אִתְּךָ֖ בְּגוֹרָלֶ֑ךָ וַיֵּ֥לֶךְ אִתּ֖וֹ שִׁמְעֽוֹן׃

וַאֲמַר יְהוּדָה לְשִׁמְעוֹן אֲחוּהִי סַק עִמִי בְּעַדְבִי וּנְגִיחַ קְרָבָא עִם כְּנַעֲנָאָה וְאֵהַךְ אַף אֲנָא עִמָךְ בְּעַדְבָךְ וַאֲזַל עִמֵיהּ שִׁמְעוֹן:

לשמעון. לשבט שמעון:

ויאמר לשמעון אחיו. כי מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון (יהושע יט).

עלה אתי בגרלי. לכבוש גורלי. ויתכן שיהודה היה לו לכבוש בהר לכן אמר עלה אתי ושמעון היה לו לכבוש במישור לכן אמר והלכתי וכן לקמן (פי"ז) וילך יהודה את שמעון אחיו.