וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֙יִם֙ וּמִן־הָ֣אֱמֹרִ֔י וּמִן־בְּנֵ֥י עַמּ֖וֹן וּמִן־פְּלִשְׁתִּֽים׃

וַאֲמַר יְיָ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלָא מִמִצְרַיִם וּמִן אֱמוֹרָאָה וּמִן בְּנֵי עַמוֹן וּמִפְּלִשְׁתָּאֵי:

ויאמר ה׳. על ידי נביא בא להם דבר ה׳:

ממצרים. רצה לומר, מקושי שעבוד מצרים:

השאלות(יא) הלא מן בני עמון ופלשתים לא הצילם עדיין:

ויאמר ה'. הודיעם ע"י נביא שלא יאמרו שלא חטאו, אמר להם הלא ממצרים ומן האמורי רצה לומר כמו שהצלתיכם בימי קדם ממצרים ומן האמורי, הלא כן מן בני עמון ומן פלשתים הלוחצים אתכם עתה יכול אני להושיעכם, (ולכן אמר מן בני עמון בלא וא"ו החיבור, שרצה לומר כמו ממצרים כן מן בני עמון).