מִיָּמִ֣ים ׀ יָמִ֗ימָה תֵּלַ֙כְנָה֙ בְּנ֣וֹת יִשְׂרָאֵ֔ל לְתַנּ֕וֹת לְבַת־יִפְתָּ֖ח הַגִּלְעָדִ֑י אַרְבַּ֥עַת יָמִ֖ים בַּשָּׁנָֽה׃ {פ}

מִזְמַן לִזְמַן אַזְלַן בְּנַת יִשְׂרָאֵל לַאֲלָאָה לְבַת יִפְתָּח גִלְעָדָאָה אַרְבְּעָא יוֹמִין בְּשַׁתָּא:

מימים ימימה. בכל שנה ושנה כל ימי חייה:

לתנות. לדבר על לבה, להפיג צערה ולשמחה:

ארבעת ימים בשנה. בכל שנה נתעכבו אצלה ארבעה ימים:

מימים ימימה. משנה לשנה, כמו (שמות יג י) ושמרת וכו׳ מימים ימימה:

לתנות. ענין שיחה ודבור, כמו (לעיל ה יא) שם יתנו צדקות ה׳:

לתנות בארבעה ימים. הלכו לדבר ולספר אתה ואח"כ שבה אל התבודדותה, ולחז"ל לתנות לקונן קינות על מיתתה.