וַיֹּאמְרוּ֩ זִקְנֵ֨י גִלְעָ֜ד אֶל־יִפְתָּ֗ח לָכֵן֙ עַתָּה֙ שַׁ֣בְנוּ אֵלֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֣ עִמָּ֔נוּ וְנִלְחַמְתָּ֖ בִּבְנֵ֣י עַמּ֑וֹן וְהָיִ֤יתָ לָּ֙נוּ֙ לְרֹ֔אשׁ לְכֹ֖ל יֹשְׁבֵ֥י גִלְעָֽד׃

וַאֲמַרוּ סָבֵי גִלְעָד לְיִפְתָּח בְּכֵן כְּעַן תַּבְנָא לְוָתָךְ וּתְהַךְ עִמָנָא וְתַגִיחַ קְרָבָא בִּבְנֵי עַמוֹן וּתְהֵי לָנָא לְרֵישׁ לְכֹל יַתְבֵי גִלְעָד:

לכן. רצה לומר, לבל תחשוב כזאת, שבאנו עתה אליך בעצמנו להראות הכנעה גדולה וחיבה יתירה, כי אם היה מפני הדחק, היה די לשלוח אחריך:

והלכת. וכאשר תלך עמנו:

לכל ישבי גלעד. רצה לומר, לא לנו הבאים לבד, כי אם לכולם:

ויאמרו כו' לכן עתה שבנו אליך. רצה לומר אמת כדברך כי מקדם שנאנו אותך והרעונו לך, אבל לכן עתה שבנו אליך באופן שלא תלך בעבור אהבה ובעבורנו רק תקח משכורתך, שע"י שוהלכת עמנו ונלחמת כי אתה תהיה הלוחם והנצחון יקרא על שמך ומזה יחויב שאחר שתנצח והיית לנו לראש כדין המנצח במלחמה והמציל את העם שאף אם הוא מפחותי העם יושם לראש ומושל.