וַחֲזֵית אֲרֵי לֵיתָךְ פָּרִיק וּמָסְרִית נַפְשִׁי כְּעַל גַב לְאִתְקְטָלָא וְעַבְרֵית לְוַת בְּנֵי עַמוֹן וּמַסְרִינוּן יְיָ בִּידִי וּלְמָא סְלֵיקְתּוּן לְוָתִי יוֹמָא דֵין לְאַגָחָא קְרָבָא בִי:
ואראה. וכאשר ראיתי כי אינך מושיע לי בשום פעם, ואמרתי, מה לי לזעוק עוד:
ואשימה נפשי בכפי. רצה לומר, כמו המחזיק דבר מה בכפו, הנה, בקל יפול כאשר יפתח, כמו כן סכנתי את נפשי ׳ואעברה׳ במלחמה, עם כי היה נוח הדבר שאפול בידם, כי במתי מעט ירדתי במלחמה:
ויתנם ה׳ בידי. רצה לומר, הואיל וה׳ נתנם בידי, למה אם כן תלחמו בי היום, כי אם הייתי מנוצח, היה הדין עמכם בצד מה, כי אז יכלתם לומר, אילו קראת לנו בזה הפעם אחר שהעמידוך ראש בגלעד, היינו הולכים גם אנו ברוב עם והיינו מנצחים, אבל עתה, על מה זה תתרעמו:
ג) ואראה כי אינך מושיע שאם היית מושיע כבר היה עת לזה מזמן רב, ועי"כ ואשימה נפשי בכפי, והייתי בסכנה גדולה וה' נתנם בידי בדרך השגחה, ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי, רצה לומר לעזר לא עליתם כל הזמן העבר, רק להלחם בי עליתם היום הזה?!