וַֽיְהִי־ל֞וֹ שְׁלֹשִׁ֣ים בָּנִ֗ים וּשְׁלֹשִׁ֤ים בָּנוֹת֙ שִׁלַּ֣ח הַח֔וּצָה וּשְׁלֹשִׁ֣ים בָּנ֔וֹת הֵבִ֥יא לְבָנָ֖יו מִן־הַח֑וּץ וַיִּשְׁפֹּ֥ט אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃

וַהֲוָה לֵיהּ תְּלָתִין בְּנִין וּתְלָתִין בְּנָן שִׁלַח לְבָרָא וּתְלָתִין בְּנָן כַּלָן אָעֵיל לִבְנוֹהִי מִן בְּרָא וְדָן יַת יִשְׂרָאֵל שְׁבַע שְׁנִין:

שלח החוצה. רצה לומר, השיאן לאנשים:

הביא לבניו. להנשא להם (וספר מגודל הצלחתו שהשיא בחייו כל בניו, עם כי רבו):