שׁוֹפְטִים י״ג · ט׳

וַיִּשְׁמַ֥ע הָאֱלֹהִ֖ים בְּק֣וֹל מָנ֑וֹחַ וַיָּבֹ֣א מַלְאַךְ֩ הָאֱלֹהִ֨ים ע֜וֹד אֶל־הָאִשָּׁ֗ה וְהִיא֙ יוֹשֶׁ֣בֶת בַּשָּׂדֶ֔ה וּמָנ֥וֹחַ אִישָׁ֖הּ אֵ֥ין עִמָּֽהּ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּשְׁמִיעַ קֳדָם יְיָ צְלוֹתֵיהּ דְמָנוֹחַ וַאֲתָא מַלְאָכָא דַייָ עוֹד לְוַת אִתְּתָא וְהִיא יַתְבָא בְּחַקְלָא וּמָנוֹחַ בַּעֲלָהּ לֵית עִמָהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

בקול מנוח. רצה לומר, למלאות שאלתו, עם שלא הוצרך, שהרי לא הוסיף דבר:

מקור: ספריא · נחלת הכלל