וַיֹּאחֲז֣וּהוּ פְלִשְׁתִּ֔ים וַֽיְנַקְּר֖וּ אֶת־עֵינָ֑יו וַיּוֹרִ֨ידוּ אוֹת֜וֹ עַזָּ֗תָה וַיַּאַסְר֙וּהוּ֙ בַּֽנְחֻשְׁתַּ֔יִם וַיְהִ֥י טוֹחֵ֖ן בְּבֵ֥ית (האסירים) [הָאֲסוּרִֽים]׃

וַאֲחָדוּהוּ פְּלִשְׁתָּאֵי וְנַקְרוּ יַת עֵינוֹהִי וְאַחִיתוּ יָתֵיהּ לְעַזָת וַאֲסָרוּהוּ בְּשַׁלְשְׁלָן דִנְחָשׁ וַהֲוָה טָחִין רֵחַיָא בְּבֵית אֲסִירַיָא:

ויהי טוחן. ברחים של יד, והיא מלאכה כבדה ובזויה:

וינקרו. נקבו, כמו (ישעיהו נא א) מקבת בור נקרתם:

בנחשתים. בשלשלאות נחושת: