וַֽיְהִי֙ אַחֲרֵי־כֵ֔ן וַיֶּאֱהַ֥ב אִשָּׁ֖ה בְּנַ֣חַל שֹׂרֵ֑ק וּשְׁמָ֖הּ דְּלִילָֽה׃

וַהֲוָה בָּתַר כֵּן וּרְחֵים אִתְּתָא בְּנַחֲלָא דְשׂוֹרֵק וּשְׁמָהּ דְלִילָהּ:

ויהי אחרי כן. עבירה גוררת עבירה.

ושמה דלילה. הראשונה גייר ושינה שמה לשם יהדות, אבל זו לא נתגיירה ונשאר שמה דלילה. וכן אמר בירושלמי (פרק ראשון דסוטה הלכה ח) שבתמנתה דרך נשואין היה ולא בעזה. וחז"ל דרשו דלדלה כחו ומעשיו ולבו.

אחר כן ספר שאהב אשה בנחל שורק מבנות פלשתים ושמה דלילה וידמה שגיירה תחלה כמו שארז"ל: