וַיֹּ֤אמֶר אֵלֶ֙יהָ֙ שִׁמְשׁ֔וֹן אִם־יַאַסְרֻ֗נִי בְּשִׁבְעָ֛ה יְתָרִ֥ים לַחִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־חֹרָ֑בוּ וְחָלִ֥יתִי וְהָיִ֖יתִי כְּאַחַ֥ד הָאָדָֽם׃

וַאֲמַר לָהּ שִׁמְשׁוֹן אִם יֵיסְרוּנַנִי בְּשַׁבְעָא יְתָרִין רְטִיבִין דְלָא יַבִּישׁוּ וְאֶחֱלוֹשׁ וְאֶהֱוֵי כְּחַד מִן בְּנֵי אֱנָשָׁא:

אשר לא חרבו. כפל הדבר לתוספת ביאור:

כאחד האדם. כשאר כל אדם:

יתרים לחים. חבלים משבטים לחים, כמו (איוב ל יא) יתרי פתח:

חרבו. יבשו, כמו (בראשית ח יג) חרבו המים:

וחליתי. תרגם יונתן: ואחלוש:

ויאמר אליה. והוא לא השיב לה רק במה יאסר ולא על במה כחו גדול, כאילו אינו יודע סבה לזה כי הוא בטבע, רק שבחן שבזה יאסר.