שׁוֹפְטִים י״ח · כ״ג

וַֽיִּקְרְאוּ֙ אֶל־בְּנֵי־דָ֔ן וַיַּסֵּ֖בּוּ פְּנֵיהֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לְמִיכָ֔ה מַה־לְּךָ֖ כִּ֥י נִזְעָֽקְתָּ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּקְרוֹ לִבְנֵי דָן וְאַסְחֲרוּ אַפֵּיהוֹן וַאֲמַרוּ לְמִיכָה מַה לָךְ אֲרֵי אִתְכְּנִישְׁתָּא:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויקראו. המתין עד בואם לדבר עמהם:

ויסבו. בני דן הפכו פניהם מול מיכה, ואמרו, מה נחסר לך כי נאספת לרדוף:

מקור: ספריא · נחלת הכלל