הֵ֣ם עִם־יְב֔וּס וְהַיּ֖וֹם רַ֣ד מְאֹ֑ד וַיֹּ֨אמֶר הַנַּ֜עַר אֶל־אֲדֹנָ֗יו לְכָה־נָּ֛א וְנָס֛וּרָה אֶל־עִֽיר־הַיְבוּסִ֥י הַזֹּ֖את וְנָלִ֥ין בָּֽהּ׃

אִינוּן עִם יְבוּס וְיוֹמָא מְאַךְ לַחֲדָא וַאֲמַר עוּלֵימָא לְרִבּוֹנֵיהּ אִיתָא כְעַן וּנְזוּר לְקַרְתָּא דִיבוּסָאֵי הָדָא וּנְבֵית בָּהּ:

עם יבוס. סמוך ליבוס:

והיום רד מאד. השמש ירדה מאוד וקרבה לשקוע:

ונסורה. נסור מהדרך לנכח עיר היבוסי:

לכה. ענין לשון זרוז הוא: