וַיֹּ֨אמֶר הָאִ֤ישׁ הַזָּקֵן֙ שָׁל֣וֹם לָ֔ךְ רַ֥ק כׇּל־מַחְסוֹרְךָ֖ עָלָ֑י רַ֥ק בָּרְח֖וֹב אַל־תָּלַֽן׃

וַאֲמַר גַבְרָא סָבָא שְׁלָם לָךְ לְחוֹד כָּל חוֹסְרָנָךְ עָלַי לְחוֹד בִּרְחוֹבָא לָא תְבִית:

שלום לך. רצה לומר, לא תפחד כי לא תלין ברחוב:

רק כל מחסורך עלי. רצה לומר, הואיל ויש עמך לאכול ולשתות, לא אתן לך מאומה ומה שבידך אכול, ורק כל הנחסר לך היא עלי וחוזר ומפרש ׳רק ברחוב אל תלן׳, כי בית מלון לבד היא החסר לך ועלי היא:

ויאמר. שבהפך מתנה עמו שכל מחסורו עליו כי בזה יקיים המצוה כראוי: