וְאַתֶּ֗ם לֹֽא־תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹא־שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקוֹלִ֖י מַה־זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם׃

אל הבוכים. שם המקום:

וְאַתּוּן לָא תִגְזְרוּן קְיָם לְיַתְבֵי אַרְעָא הָדָא אֲגוֹרֵיהוֹן תְּתָרְעוּן וְלָא קַבֵּלְתּוּן לְמֵימְרִי מָא דָא עֲבַדְתּוּן:

ואתם. ובתנאי שגם אתם תשמעו לי, ולא תכרתו ברית וכו׳:

ולא שמעתם בקולי. לקיים התנאי:

מה זאת עשיתם. הלא סכלות גדולה היא:

תתצון. מלשון נתיצה ושבירה:

ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת. אחר שברית הזה עם אויבי ה' מתנגד אל הברית אשר ביני וביניכם כי א"א שתתקיים אהבת האל עם אהבת אויביו ומחרפיו, ועתה כי לא שמעתם בקולי, ושכחתם כל תגמולי עליכם מה זאת עשיתם הלא מעשה כזו רעה מצד עצמה, כמו שאמר ודעי וראי כי רע ומר עזבך את ה' אלהיך.