וַיַּעַבְד֤וּ הָעָם֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כֹּ֖ל יְמֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ וְכֹ֣ל ׀ יְמֵ֣י הַזְּקֵנִ֗ים אֲשֶׁ֨ר הֶאֱרִ֤יכוּ יָמִים֙ אַחֲרֵ֣י יְהוֹשׁ֔וּעַ אֲשֶׁ֣ר רָא֗וּ אֵ֣ת כׇּל־מַעֲשֵׂ֤ה יְהֹוָה֙ הַגָּד֔וֹל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה לְיִשְׂרָאֵֽל׃

וּפְלַח עַמָא קֳדָם יְיָ כָּל יוֹמֵי יְהוֹשֻׁעַ וְכֹל יוֹמֵי סָבַיָא דִי אוֹרִיכוּ יוֹמִין בָּתַר יְהוֹשֻׁעַ דַחֲזוֹ יַת כָּל עוֹבָדָא דַייָ רַבָּא דִי עֲבַד לְיִשְׂרָאֵל:

ויעבדו העם. וגם הם הכירו בהטובה:

ויעבדו את ה׳ כל ימי וכו׳. ומכל מקום מהר שכחו מעשה ה׳ ועשו הרע אחרי מות יהושע והזקנים, כמו שמפרש והולך:

אשר ראו. אלו הזקנים אשר ראו וכו׳, ובזה היו מיישרים לב ישראל לעבוד את ה׳:

ויעבדו. וכן החזיקו בשלמותם ויעבדו את ה' כל ימי יהושע והזקנים אחריו, יען אשר הזקנים ראו את מעשה ה' בעיניהם היו מורים את העם ומדריכים אותם במעגלי צדק.