וּפִינְחָס בַּר אֶלְעָזָר בַּר אַהֲרֹן קָאִים קֳדָמוֹהִי בְּיוֹמַיָא הָאִנוּן לְמֵימָר הַאוֹסֵף עוֹד לְמִפַּק לְאַגָחָא קְרָבָא עִם בְּנֵי בִּנְיָמִין אָחִי אִם אִתְמְנַע וַאֲמַר יְיָ סַקוּ אֲרֵי מְחָר אֶמְסָרִינוּן בִּידָךְ:
עומד לפניו. עומד לפני הארון ושואל באורים ותומים (שבועות לה ב):
לאמר. מוסב על מלת וישאלו שבמקרא שלפניו:
אחדל. אמנע:
ואולם בפעם השלישית שאלו כהוגן ואמרו האוסיף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל והיה זה ע"ד שאלת העצה אם יקרם רע מזה יחדלו כי הדבר הוא בבחירתם לא על הודעת העתידות כמו שהיה הענין בשתי השאלות הראשונות ששאלו באלהים והיתה אז התשובה שלימה ואמר עלו כי מחר אתננו בידך:
