וֶאֱנַשׁ יִשְׂרָאֵל תָּבוּ לְוַת בְּנֵי בִנְיָמִין וּמְחוֹנוּן לְפִּתְגַם דְחָרֶב מִקִרְוֵיהוֹן גַמְרִינוּן עַד בְּעִירָא עַד כָּל דְאִשְׁתְּכַח אַף כָּל קִרְוַיָא דְאִשְׁתַּכָּחָא אוֹקִידוּ בְּנוּרָא:
שבו. חזרו והלכו לערי בנימן והכום לפי חרב:
מעיר מתם. מכל עיר הכו, האנשים עד בהמה, כל הנמצא בה מן החיות ועופות:
הנמצאות. אשר מצאו לאחר זה שלא הרסו מאז בבואם להכות בהם, חזרו ושרפו בעת מצאם:
מתם. הוא שם לאנושיות, וכולל אנשים ונשים, כמו (בראשית לד ל) מתי מספר:
שלחו. רוצה לומר, הבעירו, על שם שהאש עושה השליחות שהולך ושורף:
