שׁוֹפְטִים ג׳ · ט״ז

וַיַּ֩עַשׂ֩ ל֨וֹ אֵה֜וּד חֶ֗רֶב וְלָ֛הּ שְׁנֵ֥י פֵי֖וֹת גֹּ֣מֶד אׇרְכָּ֑הּ וַיַּחְגֹּ֤ר אוֹתָהּ֙ מִתַּ֣חַת לְמַדָּ֔יו עַ֖ל יֶ֥רֶךְ יְמִינֽוֹ׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וַעֲבַד לֵיהּ אֵהוּד חַרְבָּא וְלָהּ תְּרֵין פּוּמִין גַרְמִידָא אָרְכָּא וְזָרֵיז יָתָהּ מִלְרַע לִלְבוּשׁוֹהִי עַל יַרְכֵיהּ דְיַמִינֵיהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

שני פיות. להמיתו בקלות ומהר:

גמד ארכה. קצרה ממדת חרב, עם כי חגרה מתחת למדיו, מכל מקום נרגש היה בליטתה אם היתה כמדת חרב:

על ירך ימינו. להיות נוח לו לאחזה בשמאלו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

פיות. חודה של חרב נקראת פה:

גמד. אמה, וכן (יחזקאל כז יא) גמדים במגדלותיך, שרצה לומר, אנשי מדה קצרה:

למדיו. למלבושיו, כמו (ויקרא ו ג) מדו בד:

ירך. צד, כמו (ויקרא א יא) ירך המזבח:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

עשה לו חרב משני פיות שתדקור היטב וגמד ארכה בל תתראה.

ויחגר כו' על ירך ימינו. כי שמש בשמאלו, וע"י ששלחו בידו מנחה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ועשה החרב בעלת שתי פיות כדי שתכנס בקלות מצד החדות אשר בשני צדדיה ותמית אותו תכף ולא היה ארוך מאד כדי שלא יוכר ולזה לא היה ארכה כי אם אמה ושם החרב מתחת למדיו כדי שלא יראוה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל