וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ רִדְפ֣וּ אַחֲרַ֔י כִּֽי־נָתַ֨ן יְהֹוָ֧ה אֶת־אֹיְבֵיכֶ֛ם אֶת־מוֹאָ֖ב בְּיֶדְכֶ֑ם וַיֵּרְד֣וּ אַחֲרָ֗יו וַֽיִּלְכְּד֞וּ אֶֽת־מַעְבְּר֤וֹת הַיַּרְדֵּן֙ לְמוֹאָ֔ב וְלֹא־נָתְנ֥וּ אִ֖ישׁ לַעֲבֹֽר׃

וַאֲמַר לְהוֹן רְדִיפוּ בַתְרַי אֲרֵי מְסַר יְיָ יַת בַּעֲלֵי דְבָבֵיכוֹן יַת מוֹאֲבָאֵי בִּידֵיכוֹן וּנְחָתוּ בַתְרוֹהִי וַאֲחַדוּ יַת מְגִיזַת עָבְרָאֵי יַרְדְנָא עַל מוֹאָב וְלָא שְׁבַקוּ אֱנַשׁ לְמֶעְבַר:

רדפו. רצה לומר, לכו במרוצה:

כי נתן ה׳. במה שהספיק בידו להמית את המלך:

מעברות הירדן למואב. כי ארץ מואב היא מעבר הירדן המזרחי, ולכדו מקום מעבר הירדן, לבלי תת לעבור לארצם את אנשי מואב אשר היו בארץ ישראל למשול בה:

ולא נתנו איש לעבר. שמואב היה ביריחו עיר התמרים בעבר הירדן מזה.