וְהִנֵּ֣ה בָרָק֮ רֹדֵ֣ף אֶת־סִֽיסְרָא֒ וַתֵּצֵ֤א יָעֵל֙ לִקְרָאת֔וֹ וַתֹּ֣אמֶר ל֔וֹ לֵ֣ךְ וְאַרְאֶ֔ךָּ אֶת־הָאִ֖ישׁ אֲשֶׁר־אַתָּ֣ה מְבַקֵּ֑שׁ וַיָּבֹ֣א אֵלֶ֔יהָ וְהִנֵּ֤ה סִֽיסְרָא֙ נֹפֵ֣ל מֵ֔ת וְהַיָּתֵ֖ד בְּרַקָּתֽוֹ׃

וְהָא בָרָק רְדַף יַת סִיסְרָא וְנַפְקַת יָעֵל לִקְדָמוּתֵיהּ וַאֲמַרַת לֵיהּ אִיתָא וְאַחֲזִינָךְ יַת גַבְרָא דְאַתְּ בָּעֵי וְעַל לְוָתָהּ וְהָא סִיסְרָא טָרִיף וּמִית וְסִכְּתָא נְעִיצָא בְּצִדְעֵיהּ:

רדף את סיסרא. לפי מחשבת דעתו, לבקשו באשר הוא שם:

והנה ברק היה רודף את סיסרא כשלא מצאהו בדרכו שרדף עד חרושת הגוים ועל' על דעתו כי כבר היה נחבא באחד מהמקומות והודיעה אותו יעל כי הוא מת בביתה ונתבאר לברק כי יעל המיתתהו כי ראה היתד ברקתו: