וְהִיא יַתְבָה בְּקַרְתָּא בַּעֲטָרוֹת דְבוֹרָה מִתְפַּרְנְסָא מִן דִילָהּ וְלָה דִקְלִין בִּירִיחוֹ פַּרְדְסִין בְּרָמָתָא זֵיתִין עָבְדִין מְשַׁח בְּבִקְעֲתָא בֵּית שַׁקְיָא בְּבֵית אֵל עֲפַר חִוַר בְּטוּר מַלְכָּא וְסַלְקִין לְוָתָהּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְדִינָא:
תחת תמר. לבל תתיחד עם האנשים הבאים אליה למשפט, קבעה ישיבתה תחת אילן תמר, שאין שם מקום ייחוד (מגילה יד א):
דבורה בין הרמה וגו׳. רצה לומר, ותמיד היתה דבורה בין הרמה וכו׳:
ויעלו אליה. אל המקום ההוא:
והיא. ד) זכות ישראל, שתחת שיתר השופטים הוצרכו לסבב בין העם לשפוט אותם כמו שאמר בשמואל וסבב בית אל וכו', הנה היא יושבת תחת תמר שנקרא ע"ש תמר דבורה, (ותומר זה נמצא בין הרמה ובין בית אל), ויעלו אליה בני ישראל מעצמם למשפט.
וע"ז המליצו חז"ל מה תמרה אין לה כי אם לב אחד, כך היה אז לישראל לב אחד לאביהם שבשמים, וכן אמרו מה תמרה זו צילה מועט כך היו אז הת"ח מועטים, שאם לא כן לא היו הולכים מקצה הארץ אל אשה למשפט.
