אֲמַרַת דְבוֹרָה בִּנְבוּאָה אֲנָא שְׁלִיחָא לְשַׁבָּחָא לְסַפְרֵי יִשְׂרָאֵל דְכַד הֲוַת עַקְתָא הַהִיא לָא פְּסָקוּ מִלְמִדְרַשׁ בְּאוֹרַיְתָא וּכְדוּ יָאֵי לְהוֹן דְיַתְבִין בְּבָתֵּי כְנִשְׁתָּא בְּרֵישׁ גְלֵי וּמְאַלְפִין יַת עַמָא פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא וּמְבָרְכִין וּמוֹדִין קֳדָם יְיָ:
לבי לחוקקי וגו׳. רצה לומר, לא מן השפה ולחוץ, כי אם מעומק הלב אדבר לחוקקי ישראל המתנדבים להלחם, שהם יברכו לה׳ על מה שנתן בלבם להתנדב:
לחוקקי. הגדולים יקראו ׳מחוקקים׳, כי הם משימים החוקים:
לבי. על פי זה נשאתי לבי לחוקקי ישראל אשר הם היו המתנדבים בעם שהם עשרת אלפים שהלכו עם ברק שיברכו ה' כי נושע במעט עם ובאפס יד ומלחמה.
לבי לחוקקי ישראל. ר"ל החכמים והסופרים המתנדבים בעם להשלימם וללמדם תורה ומצות הנה ראוי לכם לברך השם יתעלה על התשועה הגדולה שהושיע את ישראל כי לא היו יכולין ללמוד תורה וללמד מלחץ אויב או אמר זה על בני נפתלי ועל כני זבולן שירדו מהם מחוקקים לעזור לדבורה בזאת המלחמה כמו שיבא אחר זה:
