וַיְהִ֗י מִסְפַּ֞ר הַֽמְלַקְקִ֤ים בְּיָדָם֙ אֶל־פִּיהֶ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אִ֑ישׁ וְכֹל֙ יֶ֣תֶר הָעָ֔ם כָּרְע֥וּ עַל־בִּרְכֵיהֶ֖ם לִשְׁתּ֥וֹת מָֽיִם׃ {ס}

וַהֲוָה מִנְיַן דְשָׁדָן בִּידֵיהוֹן לְפוּמְהוֹן תְּלַת מְאָה גַבְרָא וְכָל שְׁאָר עַמָא כְּרָעוּ עַל בִּרְכֵּיהוֹן לְמִשְׁתֵּי מַיָא:

וכל היתר. ותחלה אמר ועשרת אלפים נשארו, וזה כמבואר אצלי שהנשאר הוא בכוונה, והיתר הוא הבלתי צריך והוא למותר.