וַיִּקְח֣וּ אֶת־צֵדָה֩ הָעָ֨ם בְּיָדָ֜ם וְאֵ֣ת שׁוֹפְרֹֽתֵיהֶ֗ם וְאֵ֨ת כׇּל־אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ שִׁלַּח֙ אִ֣ישׁ לְאֹֽהָלָ֔יו וּבִשְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת הָאִ֖ישׁ הֶחֱזִ֑יק וּמַחֲנֵ֣ה מִדְיָ֔ן הָ֥יָה ל֖וֹ מִתַּ֥חַת בָּעֵֽמֶק׃ {פ}

וּנְסִיבוּ יַת זְוָדֵי עַמָא בִּידֵיהוֹן וְיַת שְׁפָרֵיהוֹן וְיַת כָּל אֱנָשׁ יִשְׂרָאֵל שְׁלַח גְבַר לְקִרְווֹהִי וּבִתְלַת מְאָה גַבְרָא אַתְקַף וּמַשִׁרְיַת מִדְיָנָאֵי שַׁרְיָא לְקִבְּלֵיהּ מִשִׁפּוּלֵי מֵישְׁרָא:

ויקחו. המלקקים לקחו מיתר העם צידם ושופרותיהם:

ואת כל וגו׳. המה הכורעים:

החזיק. אחז בהם ללכת עמו:

מתחת. וגדעון היה בהר ממעל:

צדה. מזון:

החזיק. אחז:

השאלות(ח) למה אמר שנית ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק שכבר נאמר פסוק א'?

ויקחו. הג' מאות איש לקחו הצדה של ההולכים ולכן נמצא בידם ג' מאות כדים ושופרת, ומחנה מדין היה לו מתחת כבר הזכיר זה בפ' א' רק עתה עלה הוא אל ההר והיה המחנה תחתיו.

ולקחו צדת העם בידם ושופרותיהם כדי שיהיה שופר ביד כל אחד מהם וידמה שהש"י הודיע לו איך תהיה התשועה ביד שלש מאות האנשים האלה ר"ל שזה יהיה בשיתן שופרות ביד כלם וכדים רקים ולפידים בוערים באש בתוך הכדים כאופן שעשו זה ואולם קצר הכתוב כמנהגו וחזק הש"י לבו במספר החלום ואת שברו כי זה ממה שהורה אמתות מה שיעד להם הש"י: