לָב֕וֹא חֲמַ֖ס שִׁבְעִ֣ים בְּנֵֽי־יְרֻבָּ֑עַל וְדָמָ֗ם לָשׂ֞וּם עַל־אֲבִימֶ֤לֶךְ אֲחִיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר הָרַ֣ג אוֹתָ֔ם וְעַל֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם אֲשֶׁר־חִזְּק֥וּ אֶת־יָדָ֖יו לַהֲרֹ֥ג אֶת־אֶחָֽיו׃

לְמֵיתֵי חֲטוֹף שַׁבְעִין בְּנֵי יְרֻבַּעַל וּדְמֵיהוֹן לְשַׁוָאָה עַל אֲבִימֶלֶךְ אֲחוּהוֹן דִקְטַל יַתְהוֹן וְעַל יַתְבֵי שְׁכֶם דְתַקִיפוּ יַת יְדוֹהִי לְמִקְטַל יַת אֲחוֹהִי:

לבא חמס. רצה לומר, מה׳ היתה, למען יבוא גמול החמס שחמסו המלוכה מבני גדעון, וגמול דמם, לשום העונש על אבימלך אשר הרגם וכו׳:

חמס. גזל: