שׁוֹפְטִים ט׳ · מ״א

וַיֵּ֥שֶׁב אֲבִימֶ֖לֶךְ בָּֽארוּמָ֑ה וַיְגָ֧רֶשׁ זְבֻ֛ל אֶת־גַּ֥עַל וְאֶת־אֶחָ֖יו מִשֶּׁ֥בֶת בִּשְׁכֶֽם׃ {ס}

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וִיתֵיב אֲבִימֶלֶךְ בָּארוּמָא וְתָרֵיךְ זְבוּל יַת גַעַל וְיַת אֲחוֹהִי מִלְמֵיתַב בִּשְׁכֶם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

וישב. רצה לומר חזר לשבת בארומה כמאז:

ויגרש. לאחר זמן כאשר חזקה ידו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויגרש. בתוך כך גברה יד שר העיר שהיו לו ג"כ עוזרים, ובשגם אחר שנפלו אנשי שכם חללים והסכימו לגרש את געל מן העיר.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ויגרש זבול את געל וגו'. יש לתמוה איך היה יכול על זה והנה אנשי שכם היו נלחמים עם אבימלך והנה ידמה שעשה זה בחכמה גם עם שונאי אבימלך בשאמר להם כי הוא סבב כל הרעה הזאת לשכם ולזה הסכימו עמו לגרשו מן העיר או היה זה עם יד הנמשכים עם אבימלך מעיר שכם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל