וַיִּקַּ֣ח אֶת־הָעָ֗ם וַיֶּֽחֱצֵם֙ לִשְׁלֹשָׁ֣ה רָאשִׁ֔ים וַיֶּאֱרֹ֖ב בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֤ה הָעָם֙ יֹצֵ֣א מִן־הָעִ֔יר וַיָּ֥קׇם עֲלֵיהֶ֖ם וַיַּכֵּֽם׃

וְדַבֵּר יַת עַמָא וּפַלְגִנוּן לִתְלַת מַשִׁרְיָן וּכְמַן בְּחַקְלָא וַחֲזָא וְהָא עַמָא נָפֵיק מִן קַרְתָּא וְקָם עֲלֵיהוֹן וּמְחָנוּן:

את העם. אשר עמו:

וירא. וכאשר ראה:

ויחצם. ויחלקם:

השאלות(מג-מד) למה ויכום ויכום כפול:

ויחצם. עתה הצליח כעצת זבול בפעל הראשון, שחצה את עמו לג' ראשים ובעת שראה שהעם יוצא מן העיר שניתקו מן העיר התחיל להכותם, ובתוך כך שהכה בהם -