וַיָּבֹ֤א בֵית־אָבִיו֙ עׇפְרָ֔תָה וַֽיַּהֲרֹ֞ג אֶת־אֶחָ֧יו בְּנֵי־יְרֻבַּ֛עַל שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ עַל־אֶ֣בֶן אֶחָ֑ת וַיִּוָּתֵ֞ר יוֹתָ֧ם בֶּן־יְרֻבַּ֛עַל הַקָּטֹ֖ן כִּ֥י נֶחְבָּֽא׃ {ס}

וְעַל לְבֵית אֲבוּהִי לְעָפְרָה וּקְטַל יַת אֲחוֹהִי בְנֵי יְרֻבַּעַל שַׁבְעִין גַבְרָא עַל אַבְנָא חֲדָא וְאִשְׁתָּאַר יוֹתָם בַּר יְרֻבַּעַל זְעֵירָא אֲרֵי אִיטַמָר:

ויותר יותם. מבני ירובעל ממספר שבעים, כי עמו היו שבעים:

נחבא. מלשון מחבואה, רוצה לומר, נטמן:

וספר שכבר עזרו אנשי שכם את אבימלך על הריגת אחיו כדי שימלוך כי אחיהם הוא והרגום כלם זולת יותם שנשאר כי נחבא ולולי זה היו הורגין אותו: