וַיַּגִּ֣דוּ לְיוֹתָ֗ם וַיֵּ֙לֶךְ֙ וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּרֹ֣אשׁ הַר־גְּרִזִ֔ים וַיִּשָּׂ֥א קוֹל֖וֹ וַיִּקְרָ֑א וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְע֤וּ אֵלַי֙ בַּעֲלֵ֣י שְׁכֶ֔ם וְיִשְׁמַ֥ע אֲלֵיכֶ֖ם אֱלֹהִֽים׃

וְחַוִיאוּ לְיוֹתָם וַאֲזַל וְקָם בְּרֵישׁ טוּרָא דִגְרִיזִין וַאֲרֵים קָלֵיהּ וּקְרָא וַאֲמַר לְהוֹן קַבִּילוּ מִנִי יַתְבֵי שְׁכֶם וִיקַבֵּל צְלוֹתְכוֹן יְיָ:

וישמע וגו׳. בעבור הגמול אשר תשמעו אלי:

בעלי. ענין אדון, וכן (יהושע כד יא) בעלי יריחו:

וישמע אליכם אלהים. הוא השופט וישפוט בינינו.