כִּֽי־כָל֣וּ בְעָשָׁ֣ן יָמָ֑י וְ֝עַצְמוֹתַ֗י כְּמוֹקֵ֥ד נִחָֽרוּ׃

כי - דרך משל, כאילו ימיו הושמו כעשן כדרך כלו כעשן כלו.

ומלת כמוקד - שתים.

ונחרו - כמו וחרה נחשתה כדרך ממרום שלח אש בעצמותי כי רוב כעסו על אויביו חמס גופו, עד שנחרו עצמיו שהם בתולדת קרות.

כי כלה. כמו דבר הנשרף שהוא כלה בעשן והולך לכליון ואבדון, כן ימי היו ברעה וכאילו כלו בעשן כלו:

כמוקד. המקום שדולקין בו האש תמיד יקרא מוקד והוא נחר ונשרף כן עצמותי נחרו:

כלו בעשן. ימי הטובים כלו מהר עם העשן ודומה לו הכלה במהרה:

כמוקד נחרו. נתייבשו במקום המוקד:

כמוקד. הוא מקום הבערת האש כמו על מוקדה (ויקרא ו׳):

נחרו. ענין יובש כמו נחר מפוח (ירמיה ז׳):

כי כלו בעשן ימי, מבאר מדוע מבקש שיענהו מהר, כי הגיע לתכלית האבדון ומצייר את הצרה כאש, ואת הגוף הכללי של האומה כנתון באש עלי מוקדה, והחלקים הנפרדים ע"י התכת האש ועולים כעשן באויר הם הימים שהוא זמן חייו, והעצמות שנשארו נחרו כבמוקד: