כׇּל־הַ֭יּוֹם חֵרְפ֣וּנִי אוֹיְבָ֑י מְ֝הוֹלָלַ֗י בִּ֣י נִשְׁבָּֽעוּ׃

כל - התברר טעם המזמור, כי כל הרעות שקרהו בעבור סבלו חרפת האויב.

ומלת מהוללי - פעולים שהיו בעיניו מהוללים הוא המתהולל שבו לאלה ולשבועה, אם אכזב אהיה כפלני.

מהוללי. שאומרים עלי דברי הוללות ולעג עד שישובו מהוללים ומשתגעים עלי:

בי נשבעו. אומרים אהיה כמו היהודי אם אעשה כך וכך:

מהוללי. המלעיגים עלי ישבעו בי ואומרים דרך שבועה אם עשיתי כזאת אהיה כהאומללים:

מהוללי. ר״ל המתלוצצים בי כעל כסיל והוא מלשון הוללות וסכלות (קהלת א):

(ט-י) כל, ולא הייתי ביניהם כאיש מכאובות שמרחמים עליו ועכ"פ אין מחרפים אותו, כי כל היום חרפוני אויבי על כי שקוי בבכי מסכתי, שבכיתי תמיד על החורבן וזאת חרה להם וחרפוני בעבור זה, ומהוללי בי נשבעו כי אפר כלחם אכלתי מפני הרעב: