הַמַּשְׂבִּ֣יעַ בַּטּ֣וֹב עֶדְיֵ֑ךְ תִּתְחַדֵּ֖שׁ כַּנֶּ֣שֶׁר נְעוּרָֽיְכִי׃

המשביע - הטעם: כי הרופא הוא השם לבדו והוא המשביע לו על דעת אדם רופא שיאכל כך ולא יאכל כך.

הטעם המשביע - כי משפט החולה לזהם חייתו לחם.

ופירוש עדיך - פיך כמו עדיו לבלום. ולפי דעתי: כאשר הנפש כבוד לגוף כן היא כמו עדי. והנה הטעם המשביע בטוב נפשך, כנגד תשבע נפשי.

וטעם תתחדש כנשר נעוריכי - אמר ר' משה: כי הוא חסר יו"ד כדרך ותעשי הרעות ותוכל. ויש אומרים: כי הנשר כל מה שיגדל ויבוא בימים תגדל עצמתו וכן הוא תתחדשי בה עצמות הנעורים כנשר. ויתכן היות מלת נעורים כמו נשים ובא תתחדש, כדרך: בנות צעדה עלי שור. והזכיר נעורים בחליו, כמו: ישוב לימי עלומיו.

עדיך. כמו פיך וכן עדיו לבלום ואמר זה כנגד החולה כי החולה ימאס כל מאכל, והנה האל יתברך עושה חסד גדול עם האדם שנותן לו התחלאים לכפרת עונותיו ורופא אותו מן החולי והפה שהוא מואס המאכל הוא משביע אותו בטוב עם הבריאות:

תתחדש כנשר נעוריכי. עם הבריאות מתחדש ומתחלף: ואמר כנשר. אומרים כי הנשר מתחלף לעשר שנים ויעלה מאד על פני רקיע השמים ויקרב לחום האש היסודי ויפיל עצמו בים מרוב חום וימות, ויתחדש ויעלה אבר וישוב לימי עלומיו וכן כל עשר שנים עד מאה וכשיגיע למאה יעלה כמנהגו ויפול בים וימות שם. ומה שאמר תתחדש לשון נקבה, טעמו על תולדות הנעורי' שהיא הליחה והרטובות:

כנשר. כמו הנשר מחדש כנפיו מעשר שנים לעשר שנים חוזר הוא לימי נעוריו כן תתחדש ימי נעורים באמיץ כח ובבריאות:

עדיך. הפה תקרא כן כמו עדיו לבלום (לעיל ל״ב):