תַּסְתִּ֥יר פָּנֶיךָ֮ יִֽבָּהֵ֫ל֥וּן תֹּסֵ֣ף ר֭וּחָם יִגְוָע֑וּן וְֽאֶל־עֲפָרָ֥ם יְשׁוּבֽוּן׃

תסתיר - הטעם כאשר לא תפתח ידך כאילו שכחתם או אינך רואה אותם, או יבהלון.

תוסף - כמו תאמר כדרך רוחו ונשמתו אליו יאסוף.

ואל עפרם ישובון - כי העצמות הם בחיות הארץ ובם.

תסתיר. כשתסתיר פניך והוא כשתמנע מאכלם:

יבהלון. כי אין להם יכולת להעזר לזולתך:

תוסף. כמו תאסוף:

עפרם ישובון. כשתצא הרוח מהחיים ישוב הגוף אל העפר:

תסתיר פניך. אבל בעת תסתיר מהם פניך מכל וכל אז יאחזם בהלה ופחד:

תוסף. כאשר תאסף רוחם אל מקום גניזתם אז יגועון וישובו לעפרם אשר נבראו ממנ׳‎:

תוסף. כמו תאסף והוא ענין מיתה והכנסת הרוח אל מקום גניזתו:

יגועון. ענין מיתה: