לֵאמֹ֗ר לְךָ֗ אֶתֵּ֥ן אֶת־אֶֽרֶץ־כְּנָ֑עַן חֶ֝֗בֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃

לאמר - לכל אחד.

לך אתן - בדבור.

ולזרעך - במעשה.

לאמר. לכל אחד מן האבות אמר כן:

חבל נחלתכם. כנגד ישראל:

לך אתן. ולא לישמעאל ועשו עם שהמה מזרעם:

חבל נחלתכם. מה שהיא עתה חבל נחלתכם:

חבל. מחוז וחלק כמו וחבל בני יהודה (יהושע יט):

לאמר, עתה מפרש מ"ש דבר צוה לאלף דור, שהוא מ"ש לך אתן את ארץ כנען, ובאר שיתננה להם מצד שהיא חבל נחלתכם שמפני שהיא ארץ המיוחדת אל ההשגחה והקדושה והנבואה היא שייך אליכם, שעליכם חלה השגחה האלהית: