עִנּ֣וּ בַכֶּ֣בֶל (רגליו) [רַגְל֑וֹ] בַּ֝רְזֶ֗ל בָּ֣אָה נַפְשֽׁוֹ׃

ענו - לא הזכיר הפועלים וזה בהיותו בבית הסהר.

נפשו - משל בעבור עצמו ותחסר בי"ת בברזל באה נפשו.

ענו. כשנתנו אדוניו בבית הסוהר: וכתוב רגליו. כי שתי רגליו ניתנו בכבל, וקרי רגלו על דרך כלל:

ברזל באה נפשו. פירוש ברזל כלומר בשלשלת של ברזל: ואמר נפשו. כי הנפש מעונה בעינוי הגוף:

ענו בכבל רגלו. ענו אותו לשום רגלו בכבל ונפשו באה בכבלי ברזל, ועם כי גופו באה בברזל אמר נפשו כי גם הנפש תעונה בענוי הגוף או נפשו הוא כמו גופו וכן וריקה נפשו (ישעיה כט):

ענו. מל׳ ענוים:

בכבל. בשלשלאות כמו בכבלי ברזל (לקמן קמט):