וַיֶּ֣פֶר אֶת־עַמּ֣וֹ מְאֹ֑ד וַ֝יַּעֲצִמֵ֗הוּ מִצָּרָֽיו׃

ויפר - שב אל שלח מלאך והמלה מהבנין הכבד הנוסף.

ויעצימהו - יותר מצריו - הם המצרים.

ויפר. ה' שזכר למעלה אמרת ה' צרפתהו. אמר כי האל יתברך הפרה את עמו בארץ מצרים מאד:

ויעצמהו מצריו. העצימהו יותר מצריו מהמצריים שהיו צריו באחרונה:

ויפר. הפרה והרבה את עמו:

ויעצימהו. חזקו יותר מן צריו הם אנשי מצרים:

ויפר, ובכ"ז הפרם ה' מאד עד שהיו עצומים מצריהם, כמ"ש ובני ישראל פרו וישרצו וירבו, ועי"כ הפך את לבם לשנא עמו, כמ"ש הבה נתחכמה לו פן ירבה, והיתה השנאה אם מצד העם כמ"ש הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו, ואם מצד שהיו עבדיו של ה' ורצו להעבירם מדתם בל יהיו עבדי ה', ועז"א להתנכל בעבדיו: