וַיּוֹצִ֣א עַמּ֣וֹ בְשָׂשׂ֑וֹן בְּ֝רִנָּ֗ה אֶת־בְּחִירָֽיו׃

ויוציא - הטעם בעבור היות מצרים מתאבלים על בכוריהם.

ויוציא. כשהוציאם ממצרים ברינה ובששון הוציאם הם היו שמחים ומצרים אבלים:

את בחיריו. בעבור אבותם:

ויוצא עמו בששון, כמ"ש ובני ישראל יוצאים ביד רמה, ברנה את בחיריו כמ"ש חז"ל במכילתא שהצדיקים בחירי ה' אמרו שירות ותשבחות: