וַֽ֭יִּמְאֲסוּ בְּאֶ֣רֶץ חֶמְדָּ֑ה לֹא־הֶ֝אֱמִ֗ינוּ לִדְבָרֽוֹ׃

וימאסו - בנסעם מחורב ונאמר להם: עלה רש והם לא האמינו.

וימאסו. ע״‎י תלונות המרגלים:

לדברו. שהבטיח לרשת אותם:

וימאסו, עתה מזכיר חטא מרגלים, והיה בזה שני ענינים, א. מ"ש (דברים א׳:כ״ה) ויאמרו טובה הארץ ולא אביתם לעלות ותרמו את פי ה' היינו שאמרו שהארץ רעה ומשכלת יושביה, ועז"א וימאסו בארץ חמדה ולא האמינו לדברו שאמר שהיא ארץ טובה: