וַ֭יַּרְא בַּצַּ֣ר לָהֶ֑ם בְּ֝שׇׁמְע֗וֹ אֶת־רִנָּתָֽם׃

וירא, את רנתם - צעקתם, כמו: ותעבור הרנה.

וירא בצר להם. בגלותם שמע רינתם וצעקתם:

וירא. ראה בצרתם בעת שמעו את תפלתם:

(מד-מו) וירא ולכן גם כשראה אח"כ בצר להם, והגם שזכר בריתו עם האבות והגם שנחם כרוב חסדיו, בכ"ז לא הושיעם עוד בגבורת ישע ימינו למעלה מן הטבע לגאלם לגמרי, רק מה שנתנם לרחמים לפני שוביהם כמ"ש מ"א ח' ושבום שוביהם וכו' והתחננו וכו' ונתתם לרחמים לפני שוביהם: