כִּֽי־הִ֭שְׂבִּיעַ נֶ֣פֶשׁ שֹׁקֵקָ֑ה וְנֶ֥פֶשׁ רְ֝עֵבָ֗ה מִלֵּא־טֽוֹב׃

כי השביע - על המים ארץ לא שבעה מים וזה הוא חסד השם, ועתה שב להזכיר השבויים.

כי. שוקקה, שם תואר מנחי העי"ן מן ואל אישך תשוקתך אמר הנפש שהיתה מתאוה במדבר למים עתה השביעה בהגיעה אותה אל עיר מושב וכן הנפש שהיתה רעיבה למאכל מלא טוב:

כי השביע. בעבור כי השביע נפש המתאוה בהיותו תועה:

מלא טוב. כאשר באו אל עיר מושב:

שוקקה. ענין תאוה כמו ונפשו שוקקה (ישעיה כט):