ע֭וּרָֽה הַנֵּ֥בֶל וְכִנּ֗וֹר אָעִ֥ירָה שָּֽׁחַר׃

עורה - דרך משל שיעיר הנבל מאליו בעת שיאיר השחר. ורבי משה אמר: כי אעירה פועל יוצא, כמו וירעני.

וטעם עורה הנבל - כי אני אעירך בשחר.

ויהיה טעם עורה. לשנים אל הכבוד ואל הנבל, וכן אמר במזמור האחר עורה כבודי עורה הנבל וכנור:

עורה. על דרך משל, שיעור הנבל מעצמו, ה"א הנבל ה"א הקריאה:

אעירה שחר. יאמר עורה הנבל ועורה הכינור בעת שאעיר אתכם לזמר בכל שחר ושחר. או פירושו בעת שאעיר עצמי משנתי בשחר להודות שמך בהם אומר להם עורה:

עורה. אמר בדרך מליצה אתה הנבל וכנור עורה את עצמך לזמר לה׳‎ בעת אעירה אותך בשחר:

שחר. בקר: