יְהִי־אַחֲרִית֥וֹ לְהַכְרִ֑ית בְּד֥וֹר אַ֝חֵ֗ר יִמַּ֥ח שְׁמָֽם׃

יהי - בנו כמו ולא אחריתו.

ימח - שם האב והבן על כן שמם.

יהי אחריתו להכרית. פי' בנו יהרג שלא ישאר ממנו זכר: וזהו שאמר בדור אחר ימח שמם. בדור שלישי ימח שם האב והבן לפיכך אמר שמם:

יהי אחריתו. בנו יהיה לכריתה ובדור האחר שאחר בנו ר״‎ל בדור השלישי ימח שם האב והבן כי ימותו ואינם ויושכחו מן הלב:

אחריתו. בנו וכן ולא לאחריתו (דניאל יא):

ימח. ענין מחיקה:

יהי, עד שגם אחריתו שהם בניו הבאים אחריו, יהיו להכרית, עד שבדור אחר כבר ימח שמם, ולא יהיה שארית מהם יזכר, וגם חוץ מזה יזכר עון אבותיו אל ה', שמצד זה יכרית כל המשפחה, עד כאן ספר הקללה שקללוהו שונאיו, עתה מתחיל להשיב קללתם אל חיקם, אומר יען אשר האויב המקלל לא זכר עשות חסד, ואיש עני ואביון ונכאה לבב רדף למותת, לגמר מיתתו, שזה נגד מ"ש תחלה שהשתדלו ששאול יהרגנו: