יְקַֽלְלוּ־הֵמָּה֮ וְאַתָּ֢ה תְבָ֫רֵ֥ךְ קָ֤מוּ ׀ וַיֵּבֹ֗שׁוּ וְֽעַבְדְּךָ֥ יִשְׂמָֽח׃

יקללו - לא אחוש מקללתם כי אתה תברכני, קמו עלי ויבושו.

יקללו המה. אם הם מקללים אותי איני חושש לקללתם כיון שתברכני אתה:

קמו ויבושו. הם קמו עלי יבושו ממחשבותם עלי שלא תקיים ועבדך ישמח:

יקללו המה. אף כי המה מקללים אתה תהפכם לברכה ואם כי קמו עלי מה בכך הלא קמו ויבושו כי לא יוכלו לי ואני אשמח במפלתם: