א֘וֹדֶ֤ה יְהֹוָ֣ה מְאֹ֣ד בְּפִ֑י וּבְת֖וֹךְ רַבִּ֣ים אֲהַלְלֶֽנּוּ׃

אודה - שאודה בפי זה החסד שעשה השם עמי, עד שידעו הרבים.

ואז אודה. אודך כשתצילני ואהללנו בפי בתוך רבים, כדי שידעו כולם כי מאתו היתה לי תשועה ויהיה בטחונם בו:

אודה, עי"כ אודה ה' מאד, כי הניצול מן הרעה מודה רק על ההצלה, אבל לא על הרעה, שיותר טוב היה שלא היה הרע ולא הצטרך אל ההצלה, אבל אחר שהרעה היתה הסבה אל הטובה, א"כ אודה מאד גם על הרעה, וע"י שידעו כי ידך זאת בתוך רבים אהללנו כי רבים ישיגו תהלתו: