כִּ֤י הִנֵּ֪ה הָרְשָׁעִ֡ים יִדְרְכ֬וּן קֶ֗שֶׁת כּוֹנְנ֣וּ חִצָּ֣ם עַל־יֶ֑תֶר לִיר֥וֹת בְּמוֹ־אֹ֝֗פֶל לְיִשְׁרֵי־לֵֽב׃

כי הנה הרשעים ידרכון קשת כמו שאתם מגלים עלי כן יגלו עלי האחרים שתנוס אליהם כי כן דרך הרשעים לדרוך קשת

כוננו חצם על יתר ולכונן חצם על יתר הקשת.

לירות במו אפל כלומר בהסתר.

לישרי לב: כמוני היום שאין בי עון. ואמר לירות ואינם יורים, כי אינם מועילים מעשיהם ומחשבותם כי ביי' חסיתי. והדרש (בקצת שנוי לשון שוחר טוב במקומו) מפרש הענין הזה על ישראל. בשעה שגלו ישראל היו אמות העולם שמחים עליהם להגלותם ממקומם. נודי אין כתיב כאן אלא נודו כלפי מעלה וכלפי מטה. כלפי מעלה: כצפור נודדת מקנה כן איש נודד ממקומו (משלי כז ח); ואין איש אלא הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שמות טו ג) יי' איש מלחמה, ואין מקומו אלא בית המקדש שנאמר (תהלים קלב יד) זאת מנוחתי עדי עד. כלפי מטה: ישראל. כי הנה הרשעים, ידרכון קשת כוננו חצם על יתר. ר' ברכיה בשם רבי אבא אמר: זה שבנא ויואח. מה עשו? כתבו אגרת והכוה בחץ ופשטוה לסנחריב בעד החלון, וכתוב בה: כל ישראל מבקשים להשלים לך; וישעיה וחזקיה אין מניחים אותם. לירות במו אופל לישרי לב לשבר שני ישרי לב חזקיה וישעיה.

כי הנה. ר״‎ל ואם תחשובו שעזבני ה׳‎ בעבור עון הריגת כהני נוב כי הלא הנה הרשעים דרכו קשת וכו׳‎ והוא משל הלה״‎ר שאמר דואג לשאול על כהני נוב:

לירות. את החצים:

במו אופל. ר״‎ל בהסתר:

לישרי לב. על כהני נוב:

יתר. חבל הקשת כמו שבעה יתרים (שופטים ט״ז, ה):

לירות. להשליך כמו ירה בים (שמות ט״ו):

במו. כמו בתוך:

אופל. חשך:

כי הנה הרשעים ידרכון קשת, וגם כוננו את חציהם על יתר לירות לישרי לב במו אפל, שאורבים על הישרים באופל להכותם נפש, וחציהם מכוננים, וגם יצליחו במעשיהם: